דרמה וסיפור

כל אחד יכול לספר סיפור ולעשות דרמה: דרמה וסיפור אינה נחלתם של שחקנים בלבד. הדרמה היא אלמנט חשוב בטיפול הדרמהתרפיה, היות והיא גשר המחבר בין מציאות החיים היומיומית לבין עולם הדמיון והפנטזיה. באופן איטי ומדורג ניצור המטופל ואני מציאות דרמטית תנועתית בחלל הדמהתרפיה ונאפשר לסיפור ולדמויות שבו לשאת אותנו לעולם הדמיון והמטאפורה. דרך משחקי תפקידים יכול המטופל לבחון תחושות פיזיות ורגשות המתעוררים בו, לבדוק דרכי תקשורת ולחקור את כישוריו החברתיים באופן מעמיק ויצירתי, מוכל ונטול שיפוטיות.

במהלך עבודתי עם מטופלים באמצעות דרמה וסיפור אני מקפיד להיות קשוב לצרכי המטופל ולהתאים את הסיפור והתרגילים הדרמטיים לצורך המיידי המתעורר בטיפול: לעיתים תהיה זו אגדת עם אותה אספר למטופל שתעורר את דמיונו, ובמקרים אחרים יהיה זה דווקא תרגיל אימפרוביזציה שיצור את ניצוץ הסקרנות להציג סיפור או דמות שעשויים לשקף את המתחולל בו.

במהלך טיפול הדרמהתרפיה  אני מוצא ביחד עם המטופל את הנתיב הדרמטי המתאים לו ביותר: חקירת אופן ההליכה של דמות או הבעות פנים, משחקי איפרוביזציה, 'פיסול' גופני, עבודה עם מסיכות או יצירת תיאטרון בובות הם כלים שונים באמצעותם נוכל להתבונן יחדיו בעולמו הפנימי של המטופל.

קול

לעבודה קולית יש משמעות גדולה בטיפול דרמהתרפיה. מטופלים רבים סובלים  מקושי ניכר לתת ביטוי מילולי לרגשותיהם, חלקם בגלל בעיה אורגנית ואחרים בעקבות ביטחון עצמי נמוך, או טראומה שעברו. במהלך טיפול דרמהתרפיה אני מחפש ביחד עם המטופל להחיות את אותו 'קול אבוד' ולתת לו ביטוי.

שלא כמו בשירה, בה מושם דגש על קול 'יפה' עבודת הקול בדרמהתרפיה לפי שיטתי שמה דגש הפוך, דווקא על קול שאינו מעובד, קול חופשי, אוטנטי וספונטני ובמקרים רבים לא ורבלי. זהו קול שאינו עובר דרך מסנני המודעות המבקרים והשופטים מה טוב ומה לא. העבודה הקולית אינה מחפשת למצוא חן בעיני הסביבה אלא באמת להתחקות אחרי שורש הקול מתוך אמונה שביטוי קולי כן  ייאפשר ביטוי רגשי דומה. מטופלים מפתחים בהדרגה במהלך טיפול הדרמהתרפיה יכולת לבטא רגשות מודחקים כמו כעס, תקווה, פחד או אהבה על ידי קולות מגוונים ויצירתיים.

תנועה

תנועה מסייעת רבות לקליינט ליצור מודעות ביחס לגופו וביחס לסביבה בה הוא נע: מודעות לגוף, לתנועת האברים, לנשימה, ולאדם אחר הנע לצידו, כל אלה עוזרים למטופל לפתח מימד של 'נמצאות' וביסוס תחושה עמוקה יותר של ה'אני' שלו.  

מירב הדגש במהלך תרגילי התנועה מושם על תנועה דרך דימוי, על מנת לאפשר לקליינט חופש יצירתי שאינו כבול לתנועה היומיומית ולאתגר אותו למצוא דרכים מקוריות לביטוי עצמי. דגש נוסף בעבודה התנועתית מושם על דרכים ליצירת תקשורת, בניית אמון ושיתוף פעולה.

 תנועה דרך מגע

זוהי טכניקה ייחודית ולא ורבלית על פי שיטת ‘Sesame’ הרואה במגע חלק בלתי נפרד מתקשורת אנושית. למגע חשיבות רבה ביכולת לשקם אמון בסיסי של המטופל בבני אדם אחרים או בגופו שלו שנפגע בנסיבות שונות ולעודד תקשורת עם הסביבה. באמצעות מגע המשולב עם תנועה עדינה מנסים המטפל והמטופל לעודד את היכולת לקבל ולתת ואת היכולת לתמוך ולהיתמך.

כדרמהתרפיסט אני מודע לרגישות הקיימת לנושא מגע, ולחשדנות הקיימת באופן טבעי לשילובו במהלך עבודה טיפולית. לכן במהלך לימודיי הוכשרתי באופן מקצועי לעבוד באמצעות מגע מבוקר ומקובל.

 משחק

בתור ילדים המשחק מהווה חלק מרכזי מהוויתנו: המשחק מאפשר ביטוי יצירתי, ספונטני, יצרי, מהנה ותקשורתי. אך אם השנים בעקבות ציפיות החברה מאיתנו להיות 'רציניים'  ו'מעשיים'  יותר הולכת ומטשטשת הלגיטימיות לשחק.

לא אחת אני מופתע לראות בסדנאות אותן אני מעביר למבוגרים כיצד מתפשטת מבוכה בקרב המשתתפים כשהם מתבקשים לשחק במשחק כלשהו. אך אז תוך מספר רגעים, אותם מבוגרים מפיחים חיים חדשים 'בילד' שבהם, משילים מעליהם עכבות שצברו במהלך השנים ומשחקים בהנאה רבה. העובדה המפתיעה היא שכל שהיו צריכים היא סביבה שתאפשר להם לשחק, וזו גם הגישה אותה אני מביא עימי לעבודתי כדרמהתרפיסט הן עם קליינטים מבוגרים והן עם ילדים. 'הילד' קיים בכולנו, גם באותם ילדים ונערים שאיבדו את חדוות המשחק כתוצאה ממשבר אישי, טראומה, או לקות פיזית או נפשית, וכולנו יכולים לגלות מחדש את הספונטניות וההנאה שבו.